פסק-דין בתיק ע"פ 9898/04

השופט א' א' לוי:

           בשעת צהרים של אחד מימיו של חודש ספטמבר 2002, עצר המערער את הרכב בו נהג ליד אישה שהלכה לתומה באחד מרחובותיה של ירושלים, ושעד לאותו יום לא פגש בה מעולם. הוא הכריז באוזניה "אני רוצה אותך", וניסה לגרור אותה בכוח לרכבו, מתוך כוונה לקיים עימה מגע מיני. המתלוננת התנגדה לניסיונו של המערער לכפות את עצמו עליה וצעקה, ובשלב זה ביצע המערער בגופה מעשה מגונה.

           בגין עובדות אלו, בהן הודה המערער, הרשיעו בית משפט קמא בביצוען של שתי עבירות: תקיפה ומעשה מגונה. בעקבות כך הגיש שירות המבחן תסקיר, בו המליץ לגזור למערער מאסר בו יוכל לשאת בדרך של עבודות שירות, בשילוב עם צו מבחן, אולם בית המשפט לא אימץ המלצה זו וגזר לו 9 חודשי מאסר ו-15 חודשי מאסר על-תנאי. כמו כן, חויב המערער לפצות את המתלוננת בסכום של 5,000 ש"ח.

           הערעור שבפנינו מכוון כנגד העונש. להשקפת המערער, לא נתן בית משפט קמא משקל ראוי לכל אלה: הודאתו, חרטתו, עברו הנקי מהרשעות קודמות, נסיבותיו האישיות (הוא נשוי ואב לילדים), וכן להמלצותיו של שירות המבחן. לאור זאת עתרה באת-כוחו המלומדת של המערער, עו"ד גבאי-מנדלמן, להקל בעונשו של שולחה ולהעמידו על 6 חודשים, בין היתר, משום החשש שלא יינתן לו טיפול נאות לסטייתו בין כותלי הכלא.

           לא מצאנו בערעור זה ממש. המערער התנפל על אישה בצהרי יום, בטבורה של עיר, ומתוך כוונה לספק את יצרו. זוהי התנהגות אשר חייבה תגובה עונשית קשה, אף מעבר לזו שהושתה על המערער, ומותר להניח שלולא כל אותם נימוקים לקולא שעמדו לזכות המערער, היה עונשו כבד פי כמה.

           הערעור נדחה.

           המערער יתייצב לשאת בעונשו ביום י"א באדר א' תשס"ה (20.2.2005), במזכירות בית המשפט המחוזי בירושלים, עד השעה 11.00. הערבות שניתנה בשעתו להבטחת שחרור המערער עד היום, תעמוד בתוקפה עד להתייצבותו לשאת בעונש.

           ניתן היום, ט' בשבט תשס"ה (19.1.2005).

ש ו פ ט                                      ש ו פ ט                                          ש ו פ ט

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   /שב התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: